עבירות כלכליות הידועות גם כעבירות צווארון לבן מבוצעות מתוך אינטרס כספי, כגון עבירות על חוקי המס, הונאות בנקים, עבירות הלבנת הון, עבירות הקשורות בניירות ערך, גניבת כספים על ידי מרמה או מעילה, שוחד או טובות הנאה ועוד, היכולות להתבצע על ידי יחיד, קבוצה, תאגיד או כל גוף מסחרי, פרטי או ציבורי.
בתי המשפט רואים את העבירות הכלכליות בחומרה רבה ומענישים ביד קשה באמצעות הטלת עונשי מאסר כבדים וקנסות משמעותיים.
עבירות כלכליות נחשבות קלות לביצוע אך קשות ומורכבות לחשיפה.
חקירה יכולה להיפתח על בסיס תלונה גלויה, קבלת מידע מודיעיני שהגיע לידי רשויות האכיפה או חשיפה אקראית של המשטרה לביצוע עבירה מצד החשוד.
לרוב חקירה כלכלית תחל באופן סמוי ומטרתה להשיג כמה שיותר ראיות שיש בהן בכדי לבסס את ביצוע העבירה וזהות המעורבים. במסגרת חקירה סמויה תפנה היחידה החוקרת לבית המשפט, וזה יורה על הוצאת צווים מתאימים לצורך קבלת מידע מבנקים ומגופים פיננסיים אחרים, מעקבים דיגיטליים, מעקבים פיזיים, האזנות סתר וכל דרך אחרת.
בשלב מסוים, בין אם בשל קיום מספק של הראיות ובין אם בשל חשד של המעורבים בעבירות, תהפוך החקירה מחקירה סמויה לחקירה גלויה כאשר במקרים רבים יקדם לחקירה חיפוש בביתו של החשוד בשעת בוקר מוקדמת ביותר, כאשר אלמנט ההפתעה מהווה מרכיב חשוב מאוד וכחלק מהגברת אפקט החרדה של הנחקר.
החשוד יחויב להתלוות לחוקרים כעצור או כמעוכב, הטלפון הנייד יילקח ממנו, החוקרים ילוו אותו בכל צעד וייאסר עליו ליצור קשר עם אחרים כשמעל הכל מרחף החשש ממעצר ממושך.
חקירת עבירות כלכליות נחשבות כאמור לחקירות יחסית מורכבות. פעמים רבות חלק מהראיות מבוססות על פרטי מידע שהגיע מהחשוד עצמו במהלך שיחות או חקירות שנוהלו עימו על ידי גורמי החקירה.
מכאן שכל אדם הנחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית, רשאי להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה. הזכות לקבל ייעוץ לפני חקירה פלילית במשטרה הינה חלק מהזכות להליך הוגן, ופגיעה בזכות זו על ידי המשטרה, עלולה להוביל לפסילת ראיות, לפסילת הודאה, ואף לביטול כתב האישום.
עבירות מס
עבירות מס הינן עבירות המוגדרות על ידי המדינה כגזלה או גניבה מקופת המדינה ולכן ההתייחסות לעבירות מס על ידי רשות המסים ובתי המשפט נוקשה ומחמירה. עיקר עבירות המס עניינן בפעולות שאזרחים עושים או נמנעים מלעשות ואשר יש בהן כדי לפגוע בהכנסות המדינה ממסים. לפעמים מדובר בעבירות המיוחסות לאדם פרטי ולפעמים מדובר בעבירות המיוחסות לחברה בע"מ ו/או למנהליה.
עבירות מס מהותיות
עבירות מס מהותיות הן עבירות שנעשו בכוונה להתחמק מתשלום מס. בהתאם לאופי העבירות, העונשים שנקבעו להן הם חמורים. בין העבירות המהותיות ניתן למנות עבירות כגון: השמטת הכנסה מדו"ח במטרה להתחמק מתשלום מס וניכוי מס תשומות על סמך חשבונית פיקטיבית.
לאחרונה תוקן חוק איסור הלבנת הון ונקבע שבנסיבות מסוימות עבירות מס עשויות להוות גם עבירה על חוק הלבנת הון. הדבר מאפשר למדינה, בין היתר, לפעול לתפיסה וחילוט כסף ורכוש וזאת בנוסף לנקיטה בהליכים אזרחיים לחיוב וגביית המס.
עבירות מס טכניות
עבירות מס טכניות הן עבירות בהן פעל הנישום בניגוד להוראות החוק, אך בלא כוונה פלילית להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
עבירות טכניות יכולות להיות בשל סירוב או הימנעות למסור ידיעה, פנקס או מסמך שהנישום חייב למסרם לאחר דרישה, סירוב או אי התייצבות לחקירה לאחר דרישה, מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת ללא הסבר סביר, הוצאת חשבונית מס ללא זכות או תחת איסור לעשות כן, אי הגשת דו"ח תקופתי במועד, אי ניהול פנקסי חשבונות או רשומות אחרות או ניהולם בסטייה מהותית, אי רישום תקבולים, אי הוצאת חשבונית מס למרות החובה להוציאה, או הוצאת חשבונית מס ללא תשלום המס הכלול בה במועד.
עבירות מס טכניות יכולות להתבצע גם במחדל וגם ברשלנות על ידי מבצען אם בעל העסק ואם מי מטעמו.
עבירות מרמה והונאה
עבירות מרמה והונאה הן עבירות שיש בהן בכדי להטעות ולהציג מצג כוזב של מידע, עובדות ופעולות במטרה להפיק רווח אישי או רווח כספי.
עבירות מרמה והונאה יכולות להתבצע כנגד אנשים פרטיים, חברות ורשויות.
עבירות הונאה ומרמה כוללות, בין השאר, עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד, הונאת נושים, התחזות לאחר, ועוד.
בית המשפט רואה את עבירות ההונאה בחומרה ובשנים האחרונות חלה החמרה של ממש בענישת עברייני מרמה, הונאה, שוחד והפרת אמונים גם בעונשם של עברייני מרמה שאינם אנשי ציבור. משכך, חשוב להיעזר בשרותיו של עורך דין המומחה בסוגיות סבוכות מעין אלה בכל שלבי ההליך הפלילי, לרבות שלב החקירה.
עבירות הלבנת הון
הלבנת הון היא ביצוע פעולה בכסף או ברכוש שמקורו בעבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהותם של בעלי הזכויות בו או את מיקומו, את תנועותיו ולהטמיעו ברכוש חוקי ולגיטימי.
עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון מפורטות בתוספת הראשונה לחוק והינן, בין השאר, עבירות של סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות למעשי זנות, הימורים, עבירות שוחד, עבירות זיוף וקבלת דבר במרמה, עבירות מס מהותיות – קיזוז והפצת חשבוניות מס פיקטיביות, אי דיווח על הכנסות בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס והברחת טובין.
המונח הלבנת הון מתייחס לכל פעילות פיננסית שאינה חוקית, בין אם מדובר בארגוני פשיעה ובין אם מדובר באנשים מן הישוב.
העבירות בחוק איסור הלבנת הון מתחלקות לשני סוגים עיקריים:
עבירות הליבה – סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון – עשיית פעולה ב"רכוש אסור" במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או את עשיית הפעולה בו. סעיף זה מזוהה יותר עם ארגוני פשיעה, מלביני הון, עברייני סמים, שוחד וכיו"ב.
עבירות הדיווח – סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון – עשיית פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח. הסעיף מחייב דיווח על כספים על מנת שיהיה מעקב אחרי תנועת כספים בארץ ובעולם. הסעיף חל על בנקים, בנק הדואר, בתי השקעות, סוכני ביטוח, נותני שירותי מטבע ועוד. בסעיף זה אין הכוונה לעבירות ב "רכוש אסור" אלא לכל רכוש.
במקביל למעצר ולחקירה, לרוב מתקיימות בתיקים אלו תפיסות רכוש – נכסים, כספים, חשבונות בנק, מסמכים, מחשבים וחפצים הן ברמה האישית והן ברמה התאגידית, זאת על מנת לאפשר חילוט בשווי הרכוש הקשור בעבירה, במקרה של הרשעה בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
ועדה להטלת עיצום כספי מוסמכת להטיל על יחידים ו/או תאגידים עיצומים כספיים במקרים של הפרת חובות מסוימות שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון, בין השאר, הפרת חובת הדיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה.
תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), תשס"ב – 2001 מסדירות את סמכויות ונהלי העבודה של הועדה, אמות המידה להטלת עיצום כספי, שיעור העיצום הכספי שיוטל ועוד.
בטרם החלטה על עיצום כספי, תיתן הועדה הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו עיצום כספי לטעון את טענותיו.
ניתן לערער לבית משפט השלום על החלטת הועדה להטיל עיצום כספי.
החלטות הועדה לעיצום כספי מתפרסמות באתר רשות המיסים.
מידע פנים הוא מידע על חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך, שלא פורסם ויכול להשפיע על מחיר המניה. המידע נחשב לחסוי וידוע רק לעוסקים בענייניה הפנימיים של החברה הציבורית.
חוק ניירות ערך קובע כי חל איסור על שימוש במידע זה שכן המידע נוגע לשינוי במצבה של החברה, התפתחות או שינוי צפויים או כל מידע אחר שאינו חשוף לציבור ואם המידע יתגלה הוא יכול לגרום לשינוי משמעותי במחיר ניירות הערך של החברה.
שימוש במידע פנים מתייחס אל מי שעורך עסקה כאשר מידע פנים מצוי בידו, בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר של החברה שהוא נכס בסיס שלו וכן מתייחס אל מי שמוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה, כאשר המידע מצוי בידו, מתוך ידיעה כי האחר יעשה בו שימוש או ינצל את המידע לצורך עסקה או ימסור אותו לאחר.
כאשר יש חשד לביצוע עבירה של העברת מידע פנים החקירה תתבצע על ידי חוקרים של הרשות לניירות ערך. בתי המשפט רואים עבירות אלה בחומרה רבה ומענישים ביד קשה הן באמצעות הטלת עונשי מאסר משמעותיים לצד קנסות כבדים.
גניבת זהות היא סוג של הונאה המתבצעת בהצגת זהותו של אדם אחד כזהותו של אדם אחר. אדם מתחזה להיות אדם אחר לצורך שימוש בכספיו, בנכסיו, זהותו, והטבותיו של האחר.
לקורבן עבירת גנבת הזהות עלולים להיגרם נזקים רבים הן בתחום הפלילי – גנבת הזהות עלולה לאפשר לבצע פשע בשם אדם אחר אשר יקשה עליו מאוד להוכיח כי לא הוא ביצע, והן בתחום האזרחי – פגיעה כלכלית (גנבה של נכסים וכספים), פגיעה בשם הטוב ובמערכות יחסים של הקורבן עם מכריו.
קיימים מספר סוגי גניבת זהות, בין השאר, גנבת זהות פלילית – התחזות לאדם אחר תוך ביצוע פשע; גניבת זהות כלכלית – שימוש בזהותו של אחר לצורך משיכת כספים, השגת אשראי ורכישת מוצרים ושירותים באשראי ועוד; גניבת זהות רפואית – שימוש בזהותו של אחר על מנת לקבל שירותי בריאות ותרופות ועוד.
בין השיטות המסורתיות לגניבת זהות ניתן למנות חיפוש באשפה לצורך מציאת מידע אישי רגיש, דליית מידע מחומרי מחשב לאחסון מידע (מחשבים אישיים, טלפונים סלולריים, כוננים חיצונים ועוד) אשר נזרקו או נמכרו לאחרים, פריצה לבתים, כייסות, גניבת דואר המאפשרים גניבת כרטיסי אשראי או כספים מחשבונות בנק, תעודות זהות, דרכונים, רישיונות נהיגה וכיו"ב. דרכים נוספות המשמשות לגניבת סיסמאות הן הונאת אינטרנט צפייה במשתמשים המקלידים את הסיסמאות שלהם במקומות ציבוריים ופיצוח סיסמאות באמצעים ממוחשבים. לעיתים גניבת הזהות נעשית תוך שימוש בגופים בעלי גישה למידע אישי או באמצעות התחזות לאנשי שירות לקוחות, אנשי תמיכה טכנית ונציגי חברות במטרה לקבל מידע אישי.
שיטות נוספות המשמשות לגניבת מידע אישי המשמש לגניבת זהות הן גניבת מידע ממחשבים תוך שימוש בתוכנות ריגול כגון סוסים טרויאנים, תוכנות מעקב אחרי הקלדה במקשים וכיו"ב.
קיימות מספר דרכים להימנע מגניבת זהות והתחזות ובכללם:
רכישות אך ורק באתרי אינטרנט מאובטחים ומוכרים, להימנע ממסירת פרטים שיש בהם בכדי לחשוף זהות ופרטים אישיים לגורמים לא מוכרים, להימנע מלהשליך מסמכים רגישים לאשפה כגון דפי חשבון, דפי אשראי וכיו"ב.
הונאת פירמידה היא הונאת ממון המבוססת על מודל עסקי שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן, שבה אנשים לוקחים כסף מאחרים באמתלה של צירופם לעסק והבטחות לרווחים. בפועל העסק אינו מניב רווח ותשואה אמיתית ורק האנשים בראש הפירמידה מרוויחים כסף המגיע מן האנשים הרבים שבתחתית הפירמידה – אלו שהצטרפו למזימה אך לא הצליחו לצרף אליה אנשים חדשים.
כדי לייפות את המזימה, המשתתפים יציגו מצגי שווא, עדויות ומידע שקרי.
פעולה שבה מייצרים באופן לא אמיתי ומזויף מסמכים בעלי משמעות כלכלית מתוך מטרה לקבל כספים במרמה או להונות אחרים. בזיוף נכללים, זיוף שטרות, מטבעות, פנקסי המחאות ומוצרים שונים במטרה למכור אותם בסכום גבוה לאין ערוך משווים האמיתי.
לצד עבירות כלכליות בעלות קשר ישיר להיבטים פיננסיים, ישנן עבירות נוספות הנכנסות תחת הקטגוריה של עבירות כלכליות.
סחיטה: ניסיון להשיג כסף או רווח אחר על ידי שימוש באיומים וכפייה מסוגים שונים, כגון איומים פיזיים, חברתיים, ציבוריים, רגשיים, או משפחתיים.
שוחד ושחיתות: קבלה/מתן שוחד הינה עבירה פלילית שבה אדם מעניק או מבטיח טובת הנאה לעובד ציבור, כדי שיפעל לרצונו ובניגוד לחובותיו המקצועיות. שחיתות היא תופעה חברתית-כלכלית רחבה, שיכולה לכלול גם עבירות שוחד, אך גם עבירות אחרות, כגון קבלת דבר במרמה, זיוף, הלבנת הון ועוד. שחיתות יכולה לפגוע ביעילות הממשל, באמון הציבור ברשויות השלטון ובזכויות האזרחים.
עבירות סייבר: פעולות המתבצעות באמצעים דיגיטליים כמו מחשבים ואינטרנט, במטרה להשיג רווח, השפעה ציבורית, פוליטית, עסקית או חברתית. תחומים אלו כוללים פריצה למכשירים אישיים, העתקת מוצרים דיגיטליים, גניבת זהות ופגיעה במוניטין.
לעבירות כלכליות השלכות משמעותיות הן בנזקים הכלכליים שהן גורמות – לגורמים פרטיים ולקופה הציבורית, והן במישור החברתי – בשל הפגיעה באמון שהציבור נותן בגופים ציבוריים ובבעלי התפקידים העומדים בראשם.
טווח הענישה בעבירות כלכליות רחב ונע מתשלום כופר דרך מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל לצד קנסות גבוהים.
על כן, יש חשיבות לכך שחשודים ונאשמים בביצוע עבירות כלכליות ייעזרו בעורך דין צווארון לבן המתמחה בעבירות כלכליות, בעל היכרות מעמיקה עם התחום הכלכלי, יכולת התמודדות עם תיקים מורכבים ובהיקפים גדולים, וניסיון רב בייצוג בבית המשפט.
עו"ד יוסי חמצני בעל ניסיון ומוניטין רב בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות כלכליות בתיקים מורכבים ובהיקפים גדולים ובכללם עבירות מס חמורות, עבירות הלבנת הון, עבירות שוחד, מרמה והונאה.
עו"ד חמצני מעמיד את טובת הלקוח כדבר ראשון במעלה והטיפול המשפטי מבוצע ביעילות, מקצועיות, אמינות והגינות תוך מתן יחס אישי ללקוח ושמירה על פרטיותו.
