במסגרת מאבקה של רשות המסים בהון השחור ובהעלמות מס, מוטלת חובת דיווח על גופים פיננסיים, וביניהם הבנקים, לדווח על פעולות חריגות או חשודות בחשבונות הלקוחות. הדיווחים נועדו לאפשר לרשות המסים לאתר פעולות בעלות פוטנציאל לעבירות מס הכנסה והלבנת הון.
המקור הנורמטיבי
הבסיס המשפטי המרכזי לחובת הדיווח של הבנקים בישראל הוא חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ותקנות איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ושמירת מסמכים של תאגידים בנקאיים לצורך מניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001.
- סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון – מטיל חובה על תאגיד בנקאי (כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981) לדווח על פעולות או ניסיונות לביצוע פעולות שיש בהן חשד להלבנת הון או מימון טרור.
- סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון – קובע כי הבנק חייב לדווח על פעולות חריגות לרשות לאיסור הלבנת הון (פעם הייתה רשות נפרדת, כיום מהווה חלק מרשות המסים).
- תקנה 2 לתקנות איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ושמירת מסמכים של תאגידים בנקאיים) – מפרטת את סוגי הפעולות שיש לדווח עליהן, ביניהן הפקדות מזומנים בסכומים העולים על 50,000 ש"ח, העברות בינלאומיות חריגות, וריבוי פעולות במספרים קטנים הנחזות כמטרתן להימנע מדיווח.
דיווחים שוטפים מול דיווחים חריגים
- דיווחים שוטפים :דיווח אוטומטי שמועבר לרשות באמצעות הבנקים על כל פעולה פיננסית העולה על סכום מסוים, בהתאם להגדרות התקנות.
- דיווחים חריגים: נשלחים במקרה של חשד לביצוע פעולות שנועדו להלבנת הון או העלמת מס, גם אם הסכומים נמוכים מהסכום המצוין לעיל.
חובת סודיות ושיתוף פעולה עם רשות המסים
הדיווחים נעשים על ידי הבנקים מבלי ליידע את הלקוח, בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון. הפרת חובה זו מהווה עבירה פלילית.
דיווחי FATCA ו- CRS
בנוסף לדיווחים מכוח הדין במדינת ישראל, הרי שהבנקים כפופים לדיווחים במסגרת הסכם FATCA מול רשות המסים האמריקאית, וכן לדיווחים אוטומטיים במסגרת הסכם CRS (Common Reporting Standard) לדיווח בינלאומי בין מדינות, אשר יושם בישראל ב-2019 מכוח תיקון לפקודת מס הכנסה (סעיף 135(43)).
סיכום
הדיווחים שמבצעים הבנקים לרשות המסים נועדו למנוע הלבנת הון, העלמות מס, ומימון טרור, והם מבוססים על מערכת חקיקה רחבה ומפורטת. החובות אינן רק במסגרת חוק איסור הלבנת הון והתקנות הנלוות, אלא גם במסגרת ההסדרים הבינלאומיים אשר ישראל התחייבה להם.
לא לפעול לבד – פנייה לעו"ד
המערכת הבנקאית בישראל מתפקדת תחת רגולציה קפדנית, המשנה את כללי המשחק שהיו נהוגים בעבר. הבנק הוא שומר סף אקטיבי, המחויב למנוע הלבנת הון ולהתריע על כספים חשודים.
משמעות הדבר עבור הלקוחות הינה שעל כל פעולה כספית חריגה מרחף סיכון רגולטורי המחייב תשומת לב וזהירות. כדי להימנע מעיכובי כספים, הקפאת הפעילות בחשבון הבנק והסתבכויות מומלץ להיוועץ בעורך דין מס הכנסה הלבנת הון מומחה הבקיא בחוק ובפסיקה הרלוונטית עוד בשלב התכנון של קבלת כספים או העברתם.
עורך דין יוסי חמצני – מומחה לעבירות הלבנת הון
עו"ד יוסי חמצני בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ומייצג בתיקים מורכבים ובהיקפים משמעותיים.
עו"ד חמצני עוסק רבות בהגשת בקשות לביטול צווים ושחרור תפוסים לרבות, חשבונות בנק, נכסי מקרקעין, רכבים, כסף מזומן, בין השאר, באמצעות פנייה למשטרת ישראל ורשות המסים, במקביל להגשת בקשה מתאימה וייצוג בבית המשפט.
